מרכז מאיה לילדים

זקוקים לעזרה עם הילד? חרדות? כעס? קשיי התנהגות?

נעים להכיר

הי. שמי מאיה ישראלי ואני מטפלת רגשית לילדים ומנחת הורים. סיימתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית, ותואר שני בטיפול באמצעות אמנויות באוניברסיטת חיפה, לפני 12 שנים, ושמחה לספר לכם על האופן שבו אני עובדת.
התפישה שלי היא, שגם אם הילד נולד, בנטיה גנטית זאת או אחרת, הוא התפתח בסביבה מסויימת. אנחנו לא יכולים לשנות רגישות זאת או אחרת, שאיתה נולד הילד, (למשל נטיה לחרדה ודריכות), אבל, אנחנו כן יכולים לשנות, את הסביבה שבה הוא מתפתח, שמאוד משפיעה, על התפתחותו, רגשותיו, מחשבותיו, תפישת עולמו, מצבו הרגשי התפקודי הכללי. ולכן, אני מתרכזת בגורמים שכן ניתים לשינוי, ויביאו להחלשת הקשיים של הילד.

בטיפול הילד מקבל הרבה מאוד תמיכה, קבלה, חום וחיזוק. הוא מרגיש שמותר לו לבטא את עצמו, גם עם קשייו, ונותנים לו מקום, הערכה. בנוסף, אני מתבוננת מקרוב, על הקשר, הכל כך חשוב, לילד, עם ההורה. מה בקשר הזה מחזק אותו? מה מחליש אותו? מה יכול לתרום לפיתוח הבעיות שאיתן הוא הגיע? איך נוכל לחזק את הקשר הזה, ואת ההורה, על מנת שהילד לא יצטרך יותר את החרדה, הכעס, הקושי, שאיתו הגיע? למה משמשים כרגע החרדה, הכעס, או הקושי בויסות? מה הילד משיג דרכם? איך נוכל לתת לילד סביבה שבה הוא יוכל לותר על הקשיים האלה? לא יצטרך אותם יותר?
את כל התובנות האלה, אני חולקת עם ההורים, וביחד אנחנו צוות שמחליט איזה שינוי נדרש על מנת לעזור לילד.

הורים פונים אלי, בעקבות קשיים רגשיים - התנהגותיים של ילדים כמו למשל

פחדים וחרדות, שמתבטאים בהתנהגויות כמו :

הצמדות להורה ומחאה חזקה ברגעי פרידה, פחד חזק מחושך או מדברים אחרים, כמו מחדר מדרגות, ממקלחת, מלהיות לבד, קשיי שינה, פחד ממקומות ומאנשים לא מוכרים, קושי בהשתלבות במסגרות, דריכות רבה לגרויים מפחידים (רעש לא צפוי).

התקפי כעס שמתבטאים בהתנהגויות כמו :

נטיה לאגרסיביות ואלימות פיסית ומילולית, קושי להרגע (לווסת רגש), אימפולסיביות, קשיים בהכלת תיסכול (הפסד במשחק), בפתירת קונפליקטים, בהפנמת גבולות, חוסר שקט וריכוז, נטיה שגויה של הילד לפרש אירועים רבים כעוינים ומכוונים אליו אישית.

קשיים בתפקוד חברתי מתבטאים בהתנהגויות כמו :

פתירת קונפליקטים בחוסר יעילות (ניתוק, אגרסיביות), קושי באמפטיה (להבין נקודות מבט ותפישות אחרות), התבודדות, חוסר רצון להשתתף באירועים חברתיים, הגררות אחרי פרובוקציות, כישורים חברתיים נמוכים (נטיה להשתלט, חוסר רצון להתחלק).

מה זה ויסות רגשי?

הרבה הורים מגיעים עם האבחנה "קושי בויסות". זה אומר שלילד יש הצפות רגשיות, רגש עוצמתי שהוא מתקשה להרגיע, למתן. וויסות הוא כמו כפתור, שמורידים ומעלים בו את העוצמה. כשאין ויסות זה אומר שאין איזון, יש עוצמה חזקה מאוד, לרוב של רגש שלילי, שקשה להרגיע אותו. למשל, ילד מאוד אימפולסיבי, לא יכול להמתין עם התגובות, שבדרך כלל חזקות מאוד ולא מותאמות לסביבה. או למשל, התקפי בכי הסטרים, שנמשכים זמן רב. או חרדה מציפה, שהילד לא יכול להתגבר עליה.
הסיבות לכך שיש הצפה של רגש שלילי וקושי להרגע ולמתן אותן פעמים רבות,  קשורות ליחסים בתוך המשפחה. מדובר ביכולת של הילד לזהות רגשות, לבטא אותם באופן הולם, בזמן הנכון, לקבל תמיכה כשהוא מבטא אותם, או בשפה מקצועית תקשורת רגשית. 
כשילד במצוקה, בקושי, הוא לומד מגיל צעיר מאוד, לסמוך על ההורה, שירגיע אותו. הוא למד, דרך ההורה, לזהות מה שהוא מרגיש. לומד שמותר לו להרגיש כך, וגם טכניקות שונות להרגעה.
אבל לפעמים, הורה מתקשה לבטא רגשות, כי לא למד את זה. או לפעמים אין מספיק זמן, ויש לחץ במשפחה. או שההורה מאוד נלחץ אם הילד מבטא מצוקה ולא מצליח להקשיב לו, באופן שמתאים לילד, או מתווכח איתו, או כועס עליו. במקרים כאלה, הילד לא לומד לבטא את רגשותיו, ולא מצליח להבין אותם, וגם לא מפתח טכניקות הרגעה מתאימות. 
בטיפול נתאמן, על ביטויי רגש אוטנטים, על תמיכה ועידוד של הילד לבטא גם רגעי מצוקה וקושי, על יכולת ההורה להקשיב, לתמוך, לאשר ולקבל את הרגשות האלה, גם אם הוא לא מסכים, או נלחץ ורוצה לפתור אותם מיידית. נתאמן גם על טכניקות הרגעה שעשויות להפחית רגשות קשים, ואותם יכול הילד ללמוד, ולבצע בעצמו. נלמד כיצד לווסת את מנגנון הרגש, כך שלא תהיה הצפה של רגש שלילי אצל הילד, הוא יוכל להמתין או למתן את התגובה, לבקש ולקבל עזרה אם יצטרך, או להפעיל טכניקות הרגעה, גם בעצמו. 

שאלות ותשובות

איך מתבצע הטיפול?

לעיתים הורה וילד – טיפול דיאדי, ולעיתים שיחות עם ההורים לבד. בטיפול עם הילד משחקים, עוסקים באמנות – כל פעילות שהילד בוחר. בשיחות עם הורים מדברים על הנושאים הרלוונטים לילד. 

כמה זמן לוקח טיפול?   

   לרוב מדובר בכמה חודשים עד שנה. לעיתים קצת יותר. הרבה תלוי בהורים – עד כמה הם מוכנים להשתתף, בקביעות, ועד כמה הם רוצים, יכולים, לבצע את השינוי הנדרש בשביל לחזק את הילד.

האם שני ההורים צריכים להשתתף?

לא תמיד חייבים את שני ההורים בשיחות ההוריות. אבל זה רצוי מאוד ומקדם את הטיפול. אפשר לקבל זווית ראייה, תפישת עלם של שני ההורים, וכל מערכת קשר כזאת, בין הילד להורה, משפיעה מאוד על תפקוד הילד.

באיזו תדירות מתבצע הטיפול?

לרוב פעם בשבוע. אם יש קושי, בזמן או במצב הכלכלי, ניתן גם לבצע זאת פעם בשבועיים. 

לאיזה גיל הטיפול מיועד?

מלידה עד גיל עד גיל 16 .   בשנים הראשונות מומלץ להתרכז בשיחות עם הורים.

איפה?

אני נמצאת באזור הצפון (חיפה, עפולה, פרדס חנה, חדרה, טבעון). שיחות עם הורים יכולים להיות גם בזום מכל מקום.

האם שיחות בזום עוזרות?

מאוד. אפשר לעשות הרבה עבודה בזום שמאוד מאוד עוזרת לילד. מוזמנים לנסות.


× ווטסאפ
דילוג לתוכן